נִדְמֶה הָיָה לָךְ
שֶלּא דִּבַּרְתְּ עִם אִישׁ
יָמִים אֲחָדִים
אֲבָל קָרָאת לַיְּלָדִים לַשֻּלְחָן
וְנִדְהַמְתְ מִן הַכּוֹתָרוֹת בָּעִתוֹן
וּכְשֶעָנִית לַטֶּלֶפוֹן
הֵגַבֵתְּ בְּהִתְרַגְּשוּת עַל יְדִיעָה כָּל שֶׁהִיא
וְנֶחְבַּלְתְּ מֵהַמַּדָּף כְּשֶׁנִּסִּית
לְהַשִׂיג אֶת הַהוֹרָאוֹת הַמְצוֹרָפוֹת
לְקַרְטוֹן אַבְקַת הַכְּבִיסָה הַמַּהְפְּכָנִית
וְאָז הִתְנַהַלְתְּ בִּכְבֵדוּת לַכּוּרְסָה
שָׁם הִפְלִיא אוֹתָךְ עוֹצֶם הַכְּאֵב בַּסֵּפֶר שֶלְּפָנַיִךְ
וְלִפְנוֹת עֶרֶב עָנִית לַטֶּלֶפוֹן שֶׁל סַאלִי-אַן
שֶׁאָמְרָה,
"לא יוֹדַעַת מָה אִתִּי
וּמָה אֲנִי רוֹצָה וַאֲנִי בִּכְלָל נִרְאֵית רַע.
וְלָקְחָה אֶת מַצָּבָה לַיָּם.
וְשָׁעָה אֲרֻכָּה קוֹדֶם חֲשֵׁכָה,
בְּטוּחָה לְגַמְרֵי בַּשְּׁלִיטָה  שֶׁרָכַשְתְּ
קַמְתְּ וְצָנַחְתְּ יַצִּיבָה לְהַפְלִיא

ציור משנת 1917
Zinaida Serebryakova