ישראל היה מישהו שהכרתי דרך אבא שלי ששיחק רֶמי עם אביו במועדון קלפים בביאליק על גבול אבא הלל וממה ששמעתי אבא שלו הפסיד לאבא שלי את המכנסיים ואני הצלחתי לאבד אותו לאילנה שהגיעה ממרכז הכרמל עם ריח אורנים וחן ושפע שעבד על הבנים.

גם אף בולבוסי באמצע הפנים וקרסולים עבים לא גרעו מחינה של אילנה שאפילו אביה היה נאה ולרווחת בני ביתו אחז בתפקיד ציבורי והושיב את משפחתו על הגבעה הכי גבוהה בעיר בבית עשירים שכבר גרו בו שלושה ילדים מהכיתה כולם ותיקים ממשפחות אמידות שלעתיד לבוא יתרוששו ויחשפו למיתות משונות אבל אני עוד הספקתי לקנא בהם.

אותם ימים התפרנסה משפחתי בדוחק ממספרה קטנה ואחרי שהצטרפתי גם אני לעבודה הצלחנו לצאת מדירת חדר במרתף לשני חדרים בדמי מפתח אצל בעלת בית שהגיעה ארצה עם ארוסתו של יוסף טרומפלדור וערירותה הכילה שבעה כלבים ודייר בשם מר רוזנפלד יקה ניצול שואה ועזוב לנפשו שאחרי מותו תמהר להשליך לרחוב את ספרייתו בתוכה גם את "Musik und Politik" * הספר שכתב ואני אציל ממנו עותק אחד שישמר בספריה הקטנה שלי עד שגם הוא יאבד.

הערב קיוויתי לכתוב ולהפטר מהזיכרון הזה תוך שאני מקשיבה לשידור חוזר של פרק מתוך סיפור שכבר הכרתי על פה עד שיכולתי לנכס אותו לעצמי אלמלא זכרתי שכתב אותו ברנרד מלמוּד ואז נרדמתי ובחלום שקיבלתי עלה הביוב על גדותיו ונציג העיריה התקין לנו בחצר בית שימוש זמני וכשגם החשמל נפל האשמנו את החולדות וריחמנו אחד על השני מלבדי שהיה לי מזל ותמיד יכולתי לקום וללכת  כי אותי אף אחד לא החזיק בכוח או בא אלי בטענות ובחלומי אפילו זוכיתי באשליה נדירה שכל האפשרויות מונחות לפני.

כשהתעוררתי הקריינית כבר סיימה לקרא את הסיפור האור דלק הביוב שחרג והציף נסוג תחת זרם מים רענן ובשש בבוקר כבר הקשבתי לרדיו כי מי מוכן להפסיד חדשות טריות.

*מוסיקה ופוליטיקה