בקצה רחוב פינה שדרה ספסל נערה לבדה. חם לה קר לה לתוך הנייד שלה
התחננה והלכה. עובר אורח מיהר להגיש לה את הספר שנשמט מחיקה. תודה
תודה אמרה כמי שמצאה מקום לחנוֹת בו לתנוֹת אהבה. בבקשה
בבקשה ענה האיש הכל יודע במסכה.
עמודים
-
תגובות אחרונות
- שולמית אפפל על ממואר או איך קוראים לפרידה מאהוב מת
- שרון רז על בעתיד העבר יסתמן כאפשרות- ספר חדש
- שרון רז על מבחר שירים
- sarit zamir-shafir על מבחר שירים
- sarit zamir-shafir על ארבע שורות
Blogroll
קטגוריות
- Uncategorized (6)
- אות הדסון (116)
- אפריל יהודי (38)
- אקטואליה (55)
- בעתיד העבר יסתמן כאפשרות (2)
- המילים (98)
- התרה (33)
- חישוקים (32)
- יבשת שבורה (2)
- יחידת זמן (147)
- כללי (3)
- מרחק (18)
- פרגמנטים (114)
- רשימות (87)
- תדמייני שאת כוכבת (1)
-
פוסטים אחרונים
ארכיון
כלים
…ואולי היה "האיש הכל יודע, במסכה" סתם עובר-אורח תמים? מי יודע?
תודה.
שתמיד יהיה איש