קשה לי לקרא לאחרונה. אני רוצה להאשים את הקורונה אבל אני לא יכולה לרמות את עצמי. אני מאד עסוקה אני אומרת לספרנית. אישה ולא מלאך עיניה חודרות ואני בלי אוויר נעלמת בלי לקחת ספר. חצי שנה לא הפכתי דף ומה שהפכתי נתתי למוזס שישפוט. אני מכירה אותו הוא יאהב את זה. הכול רכילות. המטבח לא שלי ולא צולם על ידי. אני לא מסובבת את הגב לצלוב ואין לי כיסא עם משענת מחוררת עם קווי מתאר של מגן דוד. לא המצאתי כלום הכל בצילום.
עמודים
-
תגובות אחרונות
- שולמית אפפל על ממואר או איך קוראים לפרידה מאהוב מת
- שרון רז על בעתיד העבר יסתמן כאפשרות- ספר חדש
- שרון רז על מבחר שירים
- sarit zamir-shafir על מבחר שירים
- sarit zamir-shafir על ארבע שורות
Blogroll
קטגוריות
- Uncategorized (6)
- אות הדסון (116)
- אפריל יהודי (38)
- אקטואליה (55)
- בעתיד העבר יסתמן כאפשרות (2)
- המילים (98)
- התרה (33)
- חישוקים (32)
- יבשת שבורה (2)
- יחידת זמן (147)
- כללי (3)
- מרחק (18)
- פרגמנטים (114)
- רשימות (87)
- תדמייני שאת כוכבת (1)
-
פוסטים אחרונים
ארכיון
כלים