אהבה היא מפגש בין שני אנשים מזדמנים 20.3.08/ שולמית אפפל
נכתב שישה חודשים מיום שחזרתי לכתוב

בקשתי שישאל את המו"ל אם יש אפשרות להוציא אצלו "מבחר".
הוא המליץ לי על מתרגם למחזה שלי. איתרתי את המתרגם.
הוא היגר לאוסטרליה. בפסח הוא יהיה בתל אביב ואני בניו יורק. יופי.
עוד לא שלחתי לו מייל. חוץ מזה הערב קשה לי אין לי מושג למה.
אין סיבה. מחר אארוז. בגדים ספרים געגועים למפרע. לא אצא מביתי
עד שאמריא. גבולות זה מקום בטוח. סגר הוא טריטוריה של שליטה.
אבל הערב אני חנוקה. לפני כמה דקות קבלתי מייל ובין הדברים נבלעה
השורה "בתקופת נינווה* הייתי מאוהב בך, לא ידעת" . הרגשתי מוזר.
באמת לא ידעתי. אף פעם לא ידעתי מי מאוהב בי אלא מי לא.
הערב יותר משלושים שנה אחרי הוא מספר לי.
עכשיו אני יודעת בוודאות את המובן מאליו.
רוב חיינו נחווים בעיוורון למחצה וגם בהכחשה.
הלילה לבי יוצא לאנשים האמיצים שאין להם עם מי לישון או לריב.

• 1975 – בתקופת נינווה, הכוונה לגלריה ובית תה שניהלתי
• הצילום של Ruth Orkin