תשמע איגור

תשמע איגור אני לא מתגעגעת לספרים, זה נראה לך נורמלי? בטח עונה איגור ומחייך. לאיגור יש חיוך לכל שאלה. איגור מהמם.

תשמע איגור אני לא מתגעגעת לציורים. בטח הוא אומר איך תתגעגעי בחיים שלך לא הלכת לתערוכה הלכתי איגור אבל לא בשנים האחרונות לא מאז שנחתכו אצלי קצות העצבים. שטויות אומר איגור אפשר להסתובב במוזיאון על כיסא גלגלים. הייתי לוקח אותך. וכמה היית גובה לשעה. על זה עוד נדבר אומר איגור.

תשמע איגור אני מתגעגעת למבט הרך של דודתי. אף פעם לא הרימה יד או קול. אימא שלה אהבה את הבת הצעירה אבל היא השיגה לעצמה בעל טוב לחיים ושני ילדים וכמו אימה צופפה בליבה רק אחד. כולם אהבו את דודתי גם האורחים שעדיין ישבו וחפרו בלפתן כשהיא כבר התחילה לְטַאטֵא את החדר. ומה נשאר לי מזה רק ריח המגרה העליונה של המזנון בפרוזדור אליה הגעתי על קצות האצבעות כדי להציץ בסכו"ם הכסף לחגים.

תשמע איגור, אין לי דמיון. אפילו החלומות שלי כבר קרו.

4/2016

אירוסין בשנת 1953 לערך

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרגמנטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על תשמע איגור

  1. דורית ויסמן הגיב:

    נהניתי, יקירה, המוח שלך מתפרע, לוקח אותנו לסחרחורת מענגת

  2. שרון רז הגיב:

    חם וקר, חזק ורך, מעולה

  3. sarit zamir-shafir הגיב:

    שולמית אהובה, חג שמח, הצילום שצירפתי נראה לי כל קרוב. ממש מצילומי משפחתי. תמיד יש דודה אחת טובה, שלא רואה את עצמה ועסוקה כבר בטאטוא. הדיאלוג המומצא נפלא. וכמו שכתבת פעם העבר היה מחורבן, אבל בכל זאת הייתה בו לחלוחית מתקתקה שכבר אינה עוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s